הנס הקטן שקרה לי בהצגת ט"ו בשבט

🌱

זה היה לקראת ט"ו בשבט, בבית ספר ירושלמי מתוק מדבש.

הכול היה מוכן: תפאורה, הגברה, תלמידים נרגשים שעולים איתי לבמה —

והלב מלא אהבת ארץ ישראל ופירותיה.

על הבמה הכול התגלגל, ב"ה, יפה:

מצחיק, מרגש, עמוק ונוגע.

גם הקהל התגלגל… מצחוק.

🌱

ואז הגענו לסיפורו של ז’אקו.

אדם פשוט, שבתמימותו הבין שאפילו ירק קטן מארץ ישראל

שווה יותר מכל פירות הגולה —

ועלה לארץ באמונה פשוטה וגדולה.

🌱

(מאמר מוסגר קטן:

אני משקיע המון זמן בחיפוש אחרי סיפורים נדירים, עסיסיים ומפתיעים.

לא תמיד אני מוצא מקור מוסמך וברור.

אבל הפעם…)

🌱

בסוף ההצגה ניגש אליי מנהל בית הספר, נרגש ממש, ואמר:

“הסיפור על ז’אקו? כמעט כל הפרטים היו מדויקים.

איך אני יודע? ז’אקו היה הסבא שלנו.

זכיתי לראות על הבמה את הסיפור המשפחתי

של עלייתו לארץ — בזכות סדר ט"ו בשבט”.

🌱

באותו רגע הרגשתי חזק:

אחרי כל ההשתדלות, העשייה והיצירה —

יש זכות פשוט להיות חלק מסיפור שחוזר הביתה, בהשגחה פרטית.

🌱

כל הפרטים כאן:

קחו מזמרת הארץ

רוצים להעניק לילדים חוויה בלתי נשכחת ?!